אור
בחיים אני לא אשכח את היום שראיתי אותך בפעם הראשונה. כשכל הקלישאות נכונות. קלישאות שצחקתי עליהן שנים. אבל כשפוגשים קלישאה והיא מסתברת כהכל חוץ מקלישאה מרגישים.
תמיד אמרו לי שכשזה זה, זה זה.
את תדעי.
ואז ראיתי אותך. ישבת על הגדר מחוץ לבניין שלי. סווטשרט דק של All saints. גבוה, חתיך לא אמיתי.
לא ציפיתי לזה.
איך שראיתי אותך ידעתי שזהו. לא יודעת להסביר את זה. כשקלישאה הופכת למציאות.
נכנסנו למונית והנהג שאל אם אנחנו נשואים. צחקנו ואמרנו לו שזה דייט ראשון. הוא אמר ״אתם מתחתנים תזמינו אותי״. צחקנו במבוכה אבל אני בפנים הרגשתי שזהו. סיימתי את הטיול שלי בעולם בחיפוש אחר אהבה.
היה דייט מושלם. 7 שעות שטסו. לא הרגשנו. דיברנו בלי להפסיק. צחקנו בטירוף.
יומיים אחרי אני טסתי ואתה גם וידענו שלא ניפגש כמעט שלושה שבועות אז רצינו שוב. 
כמה שהדייט הראשון היה מושלם, השני היה על הפנים.
לא הבנתי איך זה יכול להיות…
וזהו. טסנו. אני לצד אחד של העולם ואתה לצד השני. כמה מבואסת טסתי רק אחיות שלי יודעות. פחדתי שפספסתי אותך בגלל הדייט השני הזה.
אבל אתה. כמו מלך אמיתי לא ויתרת. כתבת לי שאנחנו טובים ביחד ולא ניתן ללילה אחד להרוס.
חזרנו לארץ. אתה חזרת עם 3 שקיות מפוצצות בממתקים שקנית לי ומתנה לגאיה.
אני לא אשכח שאמרתי לעצמי מי זה האיש הזה? שאחרי דייט גרוע ושלושה שבועות בנפרד חוזר עם מתנות לבת שלי ולי כאילו אנחנו שנה ביחד?
מי זה האיש הזה שמכיר אותי דקה וחצי ונותן לי ביטחון כזה? שלא משנה מה קורה הוא פה כדי להישאר.
כבשת לי את הלב.
כבשת לבת שלי את הלב.
הכי אהבתי באהבה שלך לגאיה שהיא לא הייתה תלויה בי. הכוונה היא שאהבת את גאיה כי אהבת את גאיה, לא כי צריך לאהוב אותה כי היא הבת של הבת זוג שלך.
אהבת אותה אמיתי, הקדשת לה בקרים שלמים של משחק, טיפלת בה כשהייתי חולה.
נכנסת לבית שלנו וכבשת אותו.
הכנסת נוכחות גברית אמיתית של ביטחון ושקט.
הרגשתי לידך הכי בטוחה בעולם.
אני שהפסקתי להאמין באהבה חזרתי להרגיש.
התרגשתי מכל הודעה ממך, מכל לילה איתך, מכל טיול.
רציתי שתחשוב תמיד שאני יפה, שאני חכמה.
רציתי שיהיה לך כיף. זרמתי עם כל החוקים המוזרים שלך כמו לאכול ב19. אתה שהכל אצלך בריא, מדויק, על הדקה. הכרת אותי שאצלי הכל בזרימה, הכל לא כל כך בריא. בהתחלה התעצבנתי. מי אוכל ב19? חכה לי נאכל ביחד ב22. בסוף הבנתי שזה אתה וזה עושה לך טוב. אז אכלנו פעמיים😅 אתה ב19 ואני מנשנשת לך מהצלחת ואז אני ב22 ואתה מנשנש לי מהצלחת.
הכל פשוט התחבר. כמו פאזל. 
כשהייתי קטנה ראיתי את הסרט 
‏A walk to remember
והיה שם משפט שתפס אותי. בגיל 12. מוזר שמשפט כזה תופס ילדה בת 12 אבל כל כך התחברתי אליו, לקיטש שבו, שביקשתי מאבא שיעשה לי אותו באומנות גדולה ותליתי אותו מעל המיטה.
המשפט הזה היום מקבל משמעות לא נורמלית אצלי ואני כל הזמן חושבת שאולי זה בכלל היה נבואה של ילדה קטנה? אומרים שהתת מודע הוא חזק. אז אולי?
המשפט הוא-
“Our love is like the wind. I can’t see it, but I can feel it”
אני לנצח אתגעגע אליך אור.
אבל קיבלתי במתנה את האהבה שלך שלא הייתה לעולם תלויה בדבר.
אהבת נצח.
אולי כבר אי אפשר לראות אותה את האהבה שלנו.
אולי כבר אין את המחוות אהבה הכי מדהימות שעשו לי אי פעם.
אולי כבר אין את החיבוק דוב הענק שלך שעטף
אותי והרגשתי בו הכי מוגנת בעולם.
אולי אין יותר את הנשיקות מלאות האהבה שהיו בנינו.
הדברים החומריים והפיזיים נעלמו.
אבל כמו הרוח, ככה האהבה שלנו. אני תמיד מרגישה אותה. היא עוטפת אותי. היא איתי.  היא שלנו לנצח.
אני אוהבת אותך אור. ומתגעגעת עד כאב