אשכר שלנו, אדם אהוב מכל, חבר יקר ואמת שלי, מאז אותו יום שעזבת אותנו הרגשתי כאילו משהו בי כבה, לקח לי ועוד יקח זמן להפנים שאתה לא איתנו עוד.
במהלך השנה שחלפה, היו המון רגעים של כאב נפשי ופיזי.
אני מתעורר איתך בבוקר והולך לישון איתך בלילה במיטת בית החולים.
אתה המלאך השומר שלי. 
השלט מעץ שמונח על המדף ״אור״ יחד עם החולצה שאהבת של מכבי מול עיני יום יום דואגים להזכיר לי שהמסע הזה לא רק שלי.
אני גולל בתמונות שלנו בטלפון. הכרנו ישר אחרי הצבא בתקופה ש״עפים על החיים״, לחזור אחורה עם התמונות, לראות את כמות הפעמים שבה זרמנו לעבר המסע שכל כך אהבת, לגלות את העולם.
איך מכל שיחת טלפון איתך אפשר ללמוד מהי ״דבקות במטרה״, מהי מסירות לעבודה או איזה מקום מעניין מצאת לטייל ואיך תוך חצי שעה כבר מכורטסים אליו…
לא יודע איך בכלל מסכמים דבר כזה?!
איך מתעוררים  ביום שלמחורת בלעדייך.
מדהים לגלות איך כולם ראו בך החבר הטוב שלא משנה מה תמיד יהיה לצידך, המבט התמים והטוב הזה שלך שלא משנה מה יהיה איתך…
אני זוכר איך תמיד ידעת להקשיב ולתת את המילה הנכונה בזמן הנכון ובמקום הנכון, אני זוכר ששאלתי את עצמי שסיפרת לי אחרי האיירון מן הראשון שאתה כבר מתכונן לשני, מאיפה הבן אדם הזה מוצא את הכוחות? היית פשוט זן נדיר בעולמנו, אדם שלא משנה מה ישיג את את מה שקבע לו גם אם קיר עומד מלפניו, ההרקולס הכי רגיש שהכרתי.
להסתכל על התמונות שלנו מחויכים מקיר לקיר, לרוב עם כפכפים בקיץ באיזה חוף לעבר עוד חוויה, לימדת אותי לחיות כאילו אין מחר, לימדת אותי להיות אני בתוך העולם. 
איך מטיול באונייה ישראלית לחווית פוקר בקפריסין לרויאל קאריביין בבהאמס אני כותב ונוסע עם הזמן…
איך בתקופת הקורונה כשכולם בסגר ידעת למצוא לנו את המדינה היחידה שאפשר לטוס אליה והופ אנחנו בריזורט בטן גב ביוון.
היינו בדרום אפריקה אמרת לי לילה לפני , מחר אנחנו עוברים ליד הבנג ׳ הכי גבוה בעולם. תחליט אם אתה רוצה לקפוץ אותו. ואז ראיתי בסרטון שקפצת אותו בריצה, משהו בך היה חסר פחד, אחד כזה ששופ אתגר לא יעצור אותו. 
‏וכל זה אחרי שהיינו בזרימה מטורפת ואמרת לי, ״ בוא מה יש לנו לחפש בארץ עכשיו, תגיע לקייפטאון עושים סופ״ש יום הולדת מהסרטים״ באמת ככה היה ארגנת לנו סופ״ש מדהים כמו שרק אתה יודע! 
‏כל הזמן אני חושב על יכולת המדהימה שהיתה לך לחבר בין אנשים ולקרב בין קבוצות של חברים . סביבך היו אנשים מיוחדים שידעו לעזור לך להצליח בכל האתגרים שעמדת לעצמך. אין אחד שלא השתהה מהיכולת המדהימה שלך לצלוח מרתונים בזמנים מטורפים. כמו התואר הרגע הזה במרתון בולנסיה שבו שברת את שיא מטורף בזמן שאבא שלך שכב בבית חולים,המשפחה היוותה עבורך ערך עליון עבורך, אני זוכר איך סיפרת לי בברצלונה שאבא שלך חולה. מעט אחרי שהגעת ארצה הוא נפטר הוא חיכה לך. הלוואי שאתה קורא את המחשבות שלי ואתה יודע כמה דברים אני לוקח ממך. אין יום שאני לא חושב עלייך מבטיח לך, שלעד אדאג לספר מי היה אור אשכר סמל למופת איש משפחה מדהים חבר ואח! לא אשכח אותך לעולם אחי היקר משפחה שלי!