אשכר שלנו, 
רצינו לשתף את כולם איזה אדם מדהים ומיוחד זכינו לחוות ולהכיר אז בנובמבר 2008, זאת למרות שברור לנו שקצרה היריעה מלהכיל את המילים שימחישו מי זה אשכר עבורנו.

אשכר היה אדם שקט, ובכל זאת הצליח לסחוף אחריו את כל חברי הצוות. בכל סיטואציה ניתן היה להרגיש שהוא האיש שכל אחד רוצה שיהיה לצידו – עם יכולות וכח רצון שאין להם מתחרים, אותם הוא הפגין במשימות רבות ובכל יעד אישי שהציב לעצמו ועמד בו בהצלחה. עבור כולנו, הוא היה דוגמה מושלמת לאדם שיודע להגשים חלומות ולעוף על החיים.

מעבר לכך, אשכר היה אהוב על כולם. הוא ידע לאסוף סביבו אנשים, לגרום לכל אחד להרגיש חשוב ומיוחד, ולהפוך כל מפגש לחוויה נעימה. למרות שלא היה נהוג להכביר במילים, הייתה לו יכולת טבעית להתחבר לאנשים ולהיות במרכז העניינים – מוקף תמיד באנשים שאהבו והעריכו אותו. גם ברגעים הקשים של השירות הצבאי, במצבים הבלתי אפשריים שבחנו איתנות ועמידות- אשכר ידע לקחת הכל בקלילות, עם חיוך משרה רוגע, ביטחון ומסירות.

אי אפשר לשכוח עוד תכונה משעשעת אצלו: במהלך השירות, אשכר היה נוהג לתאם לעצמו הפניות ובדיקות תמיד בימי רביעי בערב או חמישי בבוקר – וכך צבר לא מעט חמשושים במהלך הסדיר. בנוסף, לאשכר תמיד היה את הציוד הכי איכותי וחדש, וכמובן שדאג לדגם גם אותנו לאורך כל השירות. לא היה מדובר רק בציוד הצבאי, אשכר היה כל כך מקצוען, שהיה האדם היחידי בבסיס שתמיד יש לו ליד המיטה מקרר ולמרות שהיה בלתי אפשרי להשיג חלב בבסיס, תמיד היה אפשר למצוא אצל אשכר במקרר. כך נולד הכינוי האהוב “תש״כר”. הזיכרון הזה העלה חיוך על חברי הצוות ומה שבלט זה שכולם העידו שאשכר אמנם ידע לסדר לעצמו יציאות מוקדמות ותנאים נוחים לעתים, אך זה אף פעם לא בא על חשבון אדם אחר. 

אשכר, אור היקר, אין מילים שיוכלו לתאר עד כמה היית משמעותי עבורנו. תודה על החברות, על ההשראה ועל כך שזכינו שתהיה חלק מחיינו. על כל הרגעים בהם היית שם בשבילנו, אנחנו נזכור אותך תמיד- לא רק כחבר מהצוות, אלא כאח ואישיות ענקית. אנחנו אוהבים ולעולם לא נפסיק להתגעגע ❤️

״ואם אחד מאיתנו,
הולך מעימנו
משהו מת בנו
ומשהו, נשאר איתו״

אוהבים, הצוות ❤️